<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף לח:</h2>
ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין ודוקא כשהוא נוגע בענין כך פשוט ביבמות ובכמה דוכתי וכתב רמ"ה דוקא בדורות הראשונים דהוו גמרי ליה לגמרא על פה אבל עכשיו שאין יכול להורות אם לא שיהיה לו עקר בגמרא אפילו שלאחר מעשה אמרה כיון שמביא מעשה ממתניתין או מגמר' או משאר מכלתי' נאמן ע"כ וכתב הרא"ש וי"ל דעכשיו נמי כל מעשה שבא (הוא) [אינו] בגמרא אלא שמדמי מילתא למילתא ואיכא למיחש שמדמה בלא דמי ע"כ ונ"ל דאם הוא פשוט במשנה או בגמרא או בפסק א' או בשום גאון או מגדולי האחרוני' דאין לחוש לכל זה ונאמן.
